מכתב של ענת ונאדיא על עבודתן המשותפת בזמן המלחמה

מכתב מרגש שקיבלנו מנדיה וענת (מנחות שלנו) על המפגשים שלהן לקראת לימוד תקשורת מקרבת בהשראת NVC בפרוייקט "אחוות הנשים המרפאות בגליל" :

"נפגשנו בפעילות משותפת של שלוש שנים ב"רשת הרב תרבותית בגליל". נדיה בת למשפחת פליטים שגורשה מציפורי, וענת בת למשפחת פליטי שואה . מצאנו שמה שמשותף לנו הינו שהמוצא המשפחתי שלנו, והמתח הרב של חיים בארץ גרמו לשתינו להאמין שיש אפשרות אחרת לחיים אנושיים ושלוים יותר בארץ, וגם בנחישות שלנו לפעולה משותפת. מצאנו בתקשורת מקרבת של ד"ר מרשל רוזנברג, את הכלי הנכון לנו ביותר ללמד בתקופה זו, ובמכתב זה נסביר למה ועד כמה הדבר חשוב לנו.

נדיה: אני מאמינה שלאנשים מגיעה הזדמנות וזכות שיתייחסו אליהם כבני אדם ולא על בסיס דת או גזע. על בסיס האמונה הזו אני פעילה כבר הרבה שנים בקבוצות של דו שיח רב תרבותי, ומאוד הייתי רוצה להמשיך לעשות את זה עם הכלי החדש שלמדתי- תקשורת מקרבת. בנוסף לכך אני מטפלת ומלמדת הילינג ורייקי.

דווקא עכשיו בתקופה קשה זו של המלחמה, אני מרגישה את הצורך להמשיך לעסוק בתחום הזה כדי להביא אנשים לידי הכרות והבנה.

בתקופה זו אני מאוד מרגישה את המתח בחיי היומיום שלי כאישה ערביה שחיה בעיר נצרת עילית שרובה מאוכלסת ביהודים, ואני חיה את הקונפליקט והמתח עם הערבים והיהודים כאחד.

על רקע הגזענות והאלימות הפיסית והמילולית שמתרחשת בחברה, והעובדה שהילדות שלי לומדות בבית ספר יהודי , שהתלמידים הערבים בו הם מיעוט מוחלט , אני רואה ומרגישה שיש לי צורך עמוק מתוך דאגה אישית לעסוק במלאכה הזו.

ענת: מילדותי הייתי חשופה למתח של הסכסוך היהודי ערבי, הגברים במשפחתי השתתפו במלחמות, נפצעו וכולנו חווינו את המתח והכאב שבמלחמה. כך שבבגרותי חיפשתי הדרך האחרת לפתרון סכסוכים, ואחרי שנים רבות של חיפוש מצאתי את הכלי של תקשורת מקרבת, ומצאתי בו תקווה וסיכוי למשהו אחר בישראל. על רקע היותי אם לבן בן 15 וחצי, שעתיד לקבל צו גיוס בקרוב, ועל רקע הפיגועים, הפגיעה באזרחי עזה, הפחד, הכעס, והאלימות שחווינו בתקופה האחרונה, הנחישות שלי לפעולה דחופה הולכת וגוברת.

אחרי כמה שנים של חיפוש פרטנר/ית ערבי/ה ללמד תקשורת מקרבת בגליל ובישראל, אני כ"כ שמחה שמצאתי את נדיה כשותפה!! שתינו אימהות, לא קל לנו למצוא את הזמן והמימון לפעילות שלנו כמנחות תקשורת מקרבת, אך בשתינו יש נחישות עצומה שאי אפשר לעצור אותה ללמד קבוצות מעורבות של יהודיות וערביות, מבוגרים ונוער, וכל מי שנוכל.

התחלנו להיפגש שתינו, כדי ללמוד ולתרגל הכלי של תקשורת מקרבת בעצמנו, ולהתכונן להנחייה משותפת של הכלי. השיחות עם ג'ודיתה בן-דוד (יו"ר טובו), עוד לפני המלחמה, נתנו לנו תמריץ ממשי- יש פרויקט אפשרי ואלי אפילו פרוייקטים... אז התגייסנו ומצאנו הזמן לפגישות ההכנה של הכלי הבסיסי להנחייה בקורס של "אחות הנשים המרפאות בגליל" GHS.

בשבילי העשייה של תקשורת מקרבת היא מענה לייאוש ולחוסר אונים. היא אקטיביזם במקום פאסיביות. התקשורת המקרבת נתנה לי אפשרות להתקרב גם אל עצמי, אל בן זוגי וילדי. בסדנאות של יהודים וערבים בהן השתתפתי, ובקורס הכשרת מנחים, למדתי להבין כמה הכלי הזה הוא הייעוד של חיי.

נדיה ואני התחלנו ללמוד יחד תקשורת מקרבת לקראת הנחייה משותפת לפני המלחמה. לאחר שהמלחמה התחילה, כמה מחברי הערבים העידו על כעס נורא מול היהודים ואחד מהם ביקש שלא אגיע לבקר בביתו כי ילדיו לא יראו זאת בעין יפה. פחדתי שגם נדיה לא תרצה להמשיך בפרויקט, אך ההפך קרה. בפגישות בכינו יחד בכאב, עשינו אמפטיה לכל הצדדים, ולא הפסקנו להתפלל להידברות אחרת כמו זו שמלמדת התקשורת המקרבת.

אנו נשמח לכל עזרה אפשרית להקמת קבוצות של ערבים/ יהודים/ קבוצות מעורבות, בהן נתרגל ונלמד תקשורת מקרבת.

אנו פונות אליכם כקהל אזרחי לעזרה ותמיכה:

העזרה לה אנו זקוקות היא מציאת המימון לכיסוי עלויות של נסיעה, זמן הוראה, ושעות לאימון והכנת המפגשים, כל זאת במסגרת פרוייקט הGHS, "אחוות הנשים המרפאות בגליל". ברצוננו להמשיך ולהיפגש, להכין מערכי הדרכה מסודרים, ללמד אותם ובעתיד להכשיר עוד מדריכים שיקימו עוד קבוצות. אם ימצא מימון נוכל לעשות עשייה חשובה זו יותר שעות בשבוע, שזו משאלתנו הגדולה. שתינו היינו רוצות להקדיש את חיינו לעבודה בתחום זה בעת זו .להערכתנו לא יקשה עלינו למצוא מסגרות שבהן נוכל ללמד אם יהיה לנו מימון לפעילות.

לצערנו מצב הפרנסה בבתים שלנו בעת זו מושפע מהמצב הפוליטי , ועלינו להתגייס לפרנסת המשפחות שלנו. אנו מבקשות דרך להתקיים בכבוד, וגם להתמסר למה שאנו מאמינות- נתינת כלי למפגש של יהודים וערבים בארץ כבני אדם ולא כאויבים. המסר שלנו הוא מסר של אימהות, של נשים, של מי שמאמינות שאפשר אחרת.

מניסיונינו אנו יודעות שאפשר אחרת ! ושהכלים הללו ממש מצוינים והלוואי שעוד יקבלו אותם."

למי שמעוניין לתרום אפשר דרך לינק הפאיי-פאל שבעמוד הראשי, או לכתוב לפרוייקט טובו towogroup@gmail.com
גם חוגי בית או תמיכה בעבודת מזכירות תהיה מאוד לעזרה